#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 1 שלשה נקדרה חמה בעבורם, אלו הם? ומנין?	"נקדימון {בוני} בן גוריון - גמרא, במעשה שקנה מים לעולי רגלים.<p dir=""rtl"">יהושע בן נון - כדכתיב &quot;וידום השמש וירח עמד&quot;.</p><p dir=""rtl"">משה - ר&quot;א: יליף &quot;<u>אחל</u> תת פחדך&quot; דכתיב במשה, מ&quot;<u>אחל</u> גדלך&quot; דכתיב ביהושע. ר&quot;ש בר נחמני: יליף &quot;אחל <u>תת</u> פחדך&quot; מיהושע &quot;ביום <u>תת</u> ה' את האמורי&quot;. ר' יוחנן: מגופיה דקרא &quot;אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך&quot; אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שנקדמה לו חמה למשה.</p>"	תענית כ.		שלישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 2 והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר&quot;, &quot;היתה ירושלים לנדה ביניהם&quot;, &quot;היתה כאלמנה&quot;, &quot;וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים&quot;, &quot;והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים&quot;, [&quot;כארזים עלי מים&quot;] האם הם לברכה או לקללה?	"והמטרתי - שניהם לקללה, 'תמטר' תעשה מקום מטר.<p dir=""rtl"">לנדה - לברכה, כנדה שיש לה היתר.</p><p dir=""rtl"">כאלמה - לברכה, לא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים.</p><p dir=""rtl"">נבזים ושפלים - לברכה, שלא מקמינן מינן לא ריש נהרי ולא גזירפטי.</p><p dir=""rtl"">כאשר ינוד הקנה - לברכה, שעומד במקום מים וגזעו מחליף וכדו' וכל הרוחות שבעולם אין מזיזות אותו ממקומו אלא הולך ובא עמהם עד שידממו כך ישראל, מה שאין כן בלעם ברכם בארז שאם נעקר ברוח דרומית אין לו תקנה. ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול ממנו קולמוס לכתוב ממנו ס&quot;ת נביאים וכתובים [תפילין ומזוזות] ומכאן ילמד אדם להיות רך כקנה ולא קשה ככארז {כמעשה דר&quot;א בר&quot;ש ואותו מכוער}.</p>"	תענית כ.		שלישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ: 1 עיר שיש בה מפולת באלו אבנים עסקינן?<p dir=""rtl"">[איזו הלכה נוספת נלמד לגבי אבנים כאלו?]</p>"	"דוקא שנפלו אבנים בריאות - ולא רעועות, שאינן ראוית ליפול - ולא גבהות או שנמצאות בשפת הנהר.<p dir=""rtl"">כותל רעוע לא יעבור אדם סמוך לו, ואמר ר' ינאי לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס, ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו.</p>"	תענית כ:		שלישי
